Standard & Poors מדרגת את פולין בדירוג בינלאומי של BBB+/Negative. נקודות חיוביות המשפיעות על הדירוג: נזילות חיצונית טובה, שוק יצוא תחרותי ומגוון, הגדל ומתפתח בשנים האחרונות (מתבטא בין היתר בגידול במשקל מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה מסך היצוא מהמדינה - בין היתר עקב תחילת הנבה של השקעות זרות שבוצעו במדינה).
גורמים נוספים המשפיעים לחיוב הם: שיפור התחרותיות של השוק הפולני (בין היתר עקב שכר נמוך למול הנהוג באירופה והיחלשות הזלוטי - המטבע המקומי), יציבות ביצוא למרות האטה במדינות אירופה, מיגור רמת האינפלציה מרמה של כ - 10% בשנת 2000 לכ - 0.9% בלבד בשנת 2003, וציפייה כי רה - הבנייה/ארגון של מגזרים פוליטיים רגישים כדוגמת: פלדה, כרייה ואנרגיה ידחפו קדימה את רמת המודרניזציה בכלכלה הפולנית.
מנגד, נתונים המשפיעים לשלילה על הדירוג הינם: גירעון ממשלתי גבוה אשר נמצא במגמה של עלייה (בעיקר עקב כיסוי גירעונות של קרנות פנסיה פרטיות), גמישות פיסקלית מוגבלת, בעיות פוליטיות ביישום רפורמות פיסקליות, ציפיות של S&P לצמיחה נמוכה בתל"ג למול ציפיות הממשלה הפולנית; ציפייה של S&P להמשך גידול במשקל החוב הממשלתי מסך התל"ג וכן האתגר הטמון בביצוע חלק מהשינויים המבניים הנדרשים (במגזר החקלאות המעסיק כ - 25% מכוח העבודה ומהווה כ - 3% מסף התל"ג, לדוגמא).
התחזית השלילית קדימה נובעת: מצמיחה תוך גידול בחוב הממשלתי, מחשש של S&P כי הולטליות הפוליטית וכן עיכובים נוספים ביישום חלק מהרפורמות הפיזקליות יפגעו בביטחון המשקיעים, יגדילו את התנודתיות בשער הזלוטי וכן יגדילו את צרכי החוב ועלויות המימון (והגיוס) של הממשלה.

• זכויות במקרקעין - על פי הדין הפולני הבעלות במקרקעין שייכת למדינה וזו מעניקה זכויות משניות, כגון זכות חכירה. זכות החכירה הארוכה ביותר הינה ל- 99 שנה, ולחוכר הזכות לדרוש הארכתה לתקופות שבין 40 שנה ל- 99 שנה נוספות. סירוב להאריך את תקופת החכירה ניתן לנמק רק בקיומו של אינטרס ציבורי. בעלות המדינה היא רק על המקרקעין והחוכר הינו הבעלים של המבנים שהוקמו עליו. החוכר רשאי לעשות כל עסקה בזכויותיו בנכס.
• מבנה הסכם השכירות - בין 3 ל - 10 שנים (בדר"כ נעשה שימוש בחוזים ארוכים לתקופה של 10 שנים בחוזים של build to suit - בנייה בהתאמה אישית). בנוסף, (לרוב) בעל הנכס איננו מעניק לשוכר אופציה ליציאה מוקדמת מהחוזה.
• הצמדה - שכ"ד לרוב צמוד לדולר או ליורו.
• מעמד של בעל הנכס לעומת הדייר- חזק.
• אחריות השוכר לתשלומי אחזקה, ארנונה, ביטוח, תיקונים - אחריות השוכר היא מלאה למעט תיקוני בלאי.
• תקופת פחת לצורכי מס - 40 שנה (לרוב).
• מיסי העברה - 1% רק על מרכיב הקרקע.
• שיעור מס: בתחילת 2004 שיעור מס החברות בפולין ירד לכ - 19% וזאת לעומת כ - 27% לפני כן. יש לציין כי המדובר בשיעור מיסוי הנמוך מחלק נכבד ממדינות אירופה, אלמנט אשר צפוי לעודד/לתרום בצורה חיובית לזרימה של השקעות זרות למדינה.
• דמי הארנונה - נמוכים יחסית (לא מעיק על בעל הנכס להיוותר עם שטחים פנויים).

• בשנים האחרונות אזור וורשה נהנה מתנופה בהיקף שטחי המשרדים, וזאת עקב ביקושים גבוהים לשטחי משרד מודרניים (בעיקר מצד חברות בינלאומיות ובעיקר חברות ביטוח, פיננסים, מדיה ותרופות). בעוד בשנים 1995 - 1998 תוספת השטחים החדשים עמדה על רמה שנתית של כ 50 - 100 אלף מ"ר לשנה, תוספת שטחים חדשים בהיקף של כ 350 אלף מ"ר לשנה בתקופה 1999 - 2001 הביאה לעלייה בשיעור השטחים הריקים (לרמה של כ - 15% בממוצע מסך היצע השטחים, לעומת רמה אפסית בשנים 1995 - 1998) ולירידה בדמי השכירות למחירים ריאליים (דמי השכירות ירדו מרמה של כ - 50 יורו למ"ר לחודש בשנת 1995 לרמה של כ 20 - 25 יורו למ"ר בשנת 2003; לצורך ההשוואה, דמי השכירות למ"ר לשטחי prime הנהוגים בפרנקפורט עומדים על רמה של 40 יורו, 55 יורו בפריז וכ - 80 יורו בלונדון). להערכת מעלות, רמות שכ"ד ששררו בפולין במחצית השנייה של שנות ה - 90, ייצגו מצב קיצוני של עודף ביקוש לשטחי משרד מודרניים למול היצע מוגבל. מעלות מעריכה כי הבנייה הנרחבת בוורשה בשנים האחרונות אפשרה לשוק להגיע ליציבות ושיווי משקל (יחסי). בסוף שנת 2003 סך מלאי שטחי המשרד בוורשה מוערך בכ - 2 מליון מ"ר מזה: כ - 47% במרכז והיתרה מחוץ לשטחי המרכז (Non Central). היקף השטחים הפנויים מסתכם בכ 200 - 250 אלף מ"ר. התחזית לשנת 2004 היא לתוספת של כ 145 - 160 אלף מ"ר (בדומה לתוספת הביקוש החזויה; פרמטר המבטא את הקיטון בהיקף הבנייה הספקולטיבית בווורשה), מזה כ 60% - 65% (מחוץ למרכז ורשה).
• ברמה הכללית, הביקוש לשטחים מחוץ למרכז וורשה גבוה יותר משטחים במרכז (ובפרט ברובע מוקוטוב, הממוקם במרחק סביר משדה התעופה של ורשה ונמצא בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים), וזאת לאור דמי שכירות אטרקטיביים יותר, יחס חניות למכוניות טוב יותר (מתבטא בין היתר בשיעור שטחים פנויים של כ - 12.5% בשטחים מחוץ למרכז לעומת כ - 17.5% במרכז). בשנים האחרונות נראה כי תנועת הדיירים הינה בעיקר ממבנים ישנים למבנים חדשים.
• למרות הירידה בדמי השכירות למ"ר, נראה כי השחיקה בשווי הנכסי (אם בכלל) הייתה פחותה, וזאת ירידה בשיעורי ההיוון התפעוליים (cap rate) בוורשה מכ 12% - 13% בשנת 1998 לכ 9% - 10% בשנת 2003 (הירידה בשיעורי התשואה נובעת בעיקר מהירידה בריבית, הירידה הכללית בתשואות המאפיינת את אזור אירופה, רציונליזציה ושכלול של שוק הנדל"ן הפולני). לצורך ההשוואה, שיעורי ההיוון התפעוליים בפרנקפורט עומדים כיום על כ - 5%, על כ 5.5% - 6% בלונדון, פאריז ווינה ועל רמה של כ 8% - 9% בפראג ובודפשט.
• להערכת מעלות, היות חלק נכבד מהגופים הפולנים הממשלתיים והחברות הפולניות המקומיות במבנים ישנים חסרי תשתית מודרנית, מהווה פוטנציאל להזרמה של ביקושים נוספים לשטחי משרדים מודרניים בעתיד וכן להמשך פיתוח של שוק הנדל"ן הפולני. בנוסף, להערכת מעלות, הצטרפות פולין לאיחוד האירופי ב - 1/5/2004 צפויה לתרום בצורה חיובית לשיפור האטרקטיביות של השוק הפולני וכן לביטחון ופשטות הפעולה של המשקיעים ובפרט לאור ההתאמות המתבצעות בחוקים ובסטנדרטים של השוק הפולני, כך שיתאימו לחוקי האיחוד וכן עקב פתיחה של השוק הפולני בפני קהילת האיחוד.
  
• נספח
  
  
  
  
  
  חלוקה של אזור וורשה ל - 3 אזורים:
  אזור 1 - שטחים הנמצאים במרחק של עד 15 ק"מ ממרכז העיר. רובע מוקוטוב (אשר צוין לעיל; מוקף בעיגול) כלול באזור זה.
  אזור 2 - שטחים הנמצאים במרחק של עד 15 - 30 ק"מ ממרכז העיר.
  אזור 3 - שטחים הנמצאים במרחק של 30 ק"מ ומעלה ממרכז העיר.
  
• מתוך אתר  מעלות- החברה הישראלית לדרוג ניירות ערך http://www.maalot.co.il/